יום חופש בבית כשהגשם לא מפסיק לרדת בחוץ, והאווירה חורפית, מלנכולית מעט ואפלולית?

מה טוב מכך לשמוע שירים של R.E.M, להנות מהלהקה הנפלאה הזאת ולנסות לקשר אותם להופס.

1. How The West Was Won And Where It Got Us
   

בשיר הראשון באלבום "new adventures in hi-fi" (האהוב עלי ביותר שלהם), REM מביעים דעתם לגבי הדיון הבלתי נגמר באתר בשאלת המזרח מול מערב.

הלילה המערב שוב ניצח, 1-0 קטן, ומוביל (תודה לסומסום על המידע) 68-74.

מה זה משנה? והאם הדיון הזה מוביל אותנו לאנשהו? הלהקה אמרה את שלה, מוזמנים להביע את דעתכם.

2. The Wake-Up Bomb

זה המקום לומר תודה לכל המסקרים הנפלאים שעמלים ויגעים בשעות הקטנות של הלילה והבוקר בכדי לתת לנו את סיקוריהם הנפלאים. וכמו כל דבר באתר – הכל בהתנדבות.

גם REM יודעים להעריך – תודה לכם על הפצצה של הבוקר כל יום כשאנו מתעוררים!

3. New Test Leper

I can't say that I love Jesus
that would be a hollow claim.
He did make some observations
and I'm quoting them today.
"Judge not lest ye be judged."
what a beautiful refrain.

איזה שיר נפלא מאותו אלבום. המצורע החדש שבחרתי הוא ג'יימס הארדן.

הזקן אולי מסתיר את הפצעים; אבל האשך רואה הכל. הארדן מצורע משום שהוא משתמש באופן ציני בחוקי הכדורסל הקיימים (השימוש הציני ביותר שאני זוכר אי-פעם, ואני טיפוס די ציני בעצמי) בכדי להשיג יתרונות שנוגדים את רוח הכדורסל הבסיסית.

החוקים צריכים להשתנות ולהתאים את עצמם במהרה, אחרת שחקנים אחרים יראו כי רשע וטוב לו, ותתחיל מגיפה של אנטי-כדורסל, בה המטרה לא תהיה לקלוע לסל (ולהשיג בונוס אם נעשה עליך עבירה), אלא להיפך – להשיג עבירה ולנסות לקלוע כבונוס. זה די הפוך ממה שד"ר נייסמית התכוון, חברים.

עד אז אני אמשיך להצביע עליו כמצורע, ובהתאם למילות השיר אוהדי יוסטון נלהבים כ-bobby ואפלטון ימשיכו בתגובה להצביע עלי כמצורע – וזה בסדר, כי ישו אמר כך.

4. Undertow

עוד שיר פצצתי מהאלבום הזה.

"Undertow" פירושו סחף, הזרמים התת-קרקעיים הנוצרים מתנועת הגלים אל החוף ונעים בכיוון ההפוך, אל העומק. זרמים אלו מסוכנים ועלולים לסחוף שחיין לא מנוסה אל מותו.

הלהקה רומזת לנו כאן על סחף מסוים הנעשה בליגה השנה, אשר עלול להטביע אותנו. מהו?

אני מנחש שהם מתכוונים לסחף הטריפל-דאבלים והנתונים הסטטיסטיים המטורפים, שמושפעים ממשחק המרוכז סביב שחקן בודד בקבוצה. זהו סחף מסוכן שעלול לסחוף את המשחק הזה ממה שנוצר – משחק קבוצתי שכך צריך לשחק אותו וכך הוא במיטבו – למשחק טניס משוכלל עם מספר מביאי כדורים מסביב בתור משתתפים חלקיים.

ואולי אני טועה? לאיזה סחף לדעתכם התכוונה הלהקה בקשר לליגה?

5. E-Bow The Letter

השיר האהוב עלי באלבום, ואחד האהובים עלי בכלל.

האמת שלא מצאתי שום קשר להופס, והייתי חייב להכניס אותו, אז הנה – התבלבלתי וחשבתי ששם השיר הוא "eye brow".

6. Leave

איזה פגז. אמרתי לכם שהאלבום הזה נפלא?

השיר מתייחס לעזיבה המדוברת של דוראנט לוורייירס. כבר טחנו הכל ואין הרבה מה לחדש, אבל לאחר רבע עונה ירד לי האסימון שדוראנט פשוט עשה בשכל.

זה אומנם היה מגעיל ודי רכרוכי מצידו, ויש שיטענו שהוא היה אשם בסגנון הבידודים במידה שווה, אבל כשאני רואה את ווסטברוק משתולל ואותו מחייך ונהנה לשחק בג"ס אני מבין שהוא פשוט היה חייב לברוח מהטירוף החונק הזה.

7. Low Desert

נסיים את האלבום בעקיצה קטנה לגיא, למרות שהוא למוד סבל וכבר קהו חושיו.

איזה מעפנים הפיניקס האלה, הא? יושבים במקומם הרגיל במקום שלישי מהסוף, בועטים בדלי בכל משחק וזורקים נצחונות… המדבר נמוך מאי-פעם ואין שום תלולית באופק.

הדבר המעניין ביותר שקרה השנה בפיניקס הוא העב"ם שנצפה במשחקיה, אחד העונה לשם דראגן בנדר אשר זכה לכינויו "בנדר" בזכות יכולתו המופלאה לעקם טבעות מרחוק ללא מגע (קולע ב-37.5% מהשדה השנה… לא מאמין שהשתמשתי בסטטיסטיקה. אני הולך להתרחץ).

8. What's The Frequency, Kenneth?

ונעבור לאלבום Monster. אלבום רוקיסטי עם צליל אחר מרוב אלבומיה, שגם חביב עלי מאוד.

השיר הפותח שלו מוקדש לדנבר נאגטס, ולשחקנה קנת' פאריד.

הלהקה תוהה מה קרה לשחקן שהיה פעם הבטחה גדולה ודי נעלם, ומה קרה לקבוצה המעניינת שהביאה את מייק מלון והייתה אמורה לדבר חזק בפלייאוף השנה? עדיין מנסים לקלוט את הערוץ שלהם כנראה.

9. Circus Envy

עוד שיר מהאלבום הזה, המספר על הקרקס המעופף של ג"ס ומה שהוא עשה לליגה.

רבות מן הקבוצות התקנאו בקרקס הנודד ובחגיגת השלשות, ראו כי טוב ורצו גם. פורטלנד הולכת חזק על הטרנד ובינתיים זה לא עובד לה, יוסטון גם רוכבת חזק על הגל ולה זה מצליח יותר. וקליבלנד שוברת שיאים השנה בשלשות.

האם קנאתן תשתלם להן בסופו של דבר? או האם בארקלי צודק, ואי אפשר לקחת אליפות בזריקות מרחוק וג'אמפ-שוטס?

אני איתו, ומהמר על ס"א ועל אולד-סקול בסקטבול שינצח השנה (עוד מייצגות נטולות קנאה – יוטה וממפיס).

10. Imitation Of Life

שיר מהאלבום "Reveal" אשר מדבר על הרנסנס שמתרחש בתפוח הגדול.

דובי יהרוג אותי מחשש לנאחס, אבל הניקס כבר במקום השלישי במזרח !!!

הגופה הזאת עושה אחלה חיקוי לקבוצה אמיתית, חיה ונושמת, ועד כה מתעלה אף על ציפיותי! (שהיו גבוהות)

לקחו את הסחלה של הליגה, את העיוורים, הזקנים, החיגרים והפיסחים, שלא לדבר על החיוורים האירופאיים, ועשו מהם קבוצה מבדרת ונהדרת!

רק שימשיכו ככה (דובי תשתה משהו, תירגע, הווריד במצח עומד להתפוצץ)!

לסיכום, הלהקה האדירה הזאת, מתמודדת רצינית לתואר הלהקה מס' 1 בהיסטוריה, התפרקה לבסוף ב-2011 והותירה לנו אין-ספור שירים ואלבומים מעולים במשך 30 שנות פעילותה.

מוזמנים לנבור ולהציע עוד משיריה! ושיהיה יום חורפי נעים לכולם 🙂